התקשרות בטוחה דיה

בית > מאגר מידע

התקשרות בטוחה דיה

מאת: יעלה יפרח, מטפלת בפסיכודרמה M.A ובעלת תעודה לאוריינטציה טיפולית במוסיקה בח"מ. נמצאת בתהליך הכשרה בפסיכותרפיה אינטגרטיבית. עובדת באהל שרה משנת 2009 ובנוסף, מטפלת בילדים והורים ביחידה להתפתחות הילד וכן במסגרות לנוער בסיכון. מנחה סמינרים קליניים ומדריכה סטודנטים בתוכנית לתואר שני בפסיכודרמה, אוניברסיטת חיפה. כיום, רכזת תוכנית אישיות במרכז יום 'כישורית' של אהל שרה.

התקשרות בטוחה

ג'ון בולבי (Bowlby (1907-1990 האמין שלהתנסויות שלנו בילדות יש השפעה גדולה על הקשרים שלנו בבגרות.

עד אמצע שנות החמישים רווחה דעה בקרב פסיכואנליטיקנים ופסיכולוגים התנהגותיים שהקשר הראשוני של האם עם תינוקה נועד על-מנת לשרת צרכים פיזיולוגיים ראשוניים של התינוק (מזון לדוגמה) וכי קשר זה נוצר מכיוון שהתינוק אינו יכול לספק את צרכיו בעצמו.

הפסיכואנליטיקנים טענו שלבני אדם יש שתי מערכות דחפים: מערכת דחפים ראשוניים, המורכבת מצרכים פיזיולוגיים בסיסיים כגון: מזון ושינה ומערכת דחפים משניים כגון: הצורך ביצירת יחסי קירבה, קשרים בינאישיים וכד'

בולבי התנגד לגישות אלו. הוא ניסה להבין את המצוקה העזה שחשו תינוקות שהופרדו מהוריהם וטען כי תהליך ההתקשרות Attachment של הילד לאימו הינו תוצאה של צורך ראשוני ולא משני. לטענתו, מנגנון ההתקשרות נובע מצורך ראשוני מולד וקיומי שיש לבני האדם בחמימות ובקרבה ל"אחר" משמעותי שעוזר להם לשרוד ומגן עליהם מפני זרים. מנגנון זה מהווה קטגוריה התנהגותית עצמאית והוא חלק מהפוטנציאל הפסיכולוגי המולד של הפרט.

מהי התקשרות בטוחה וכיצד משפיעה על תחומי תפקוד שונים?

מה משמעותו של "קשר אם תינוק" ומדוע הוא הגרעין הבסיסי להתפתחות?

רבות נכתב אודות חשיבות ההתקשרות הראשונית ביחסי אם- תינוק, במאמר זה  אציג את המרכיבים הבסיסיים של תאוריית ההתקשרות וננסה להבין את ההמשגות הפסיכולוגיות העתיקות בהקשרים תפקודיים ואת השפעתה של התקשרות מיטיבה ביחסי מדריך-חניך על תפקודו של החניך בתוך מסגרת יום .

בכתיבת מאמר זה אני מניחה שישנה קורלציה בין "התקשרות בטוחה" של החניך במדריך לבין עליה בתפקודו, אך כמובן שיש לחקור הנחה זו באופן מעמיק ע"מ לאששה או להפריכה.

מהי התקשרות?

בולבי חקר באופן מקיף את רעיון ההתקשרות והגדירה כ "קשר רגשי מתמשך בין תינוק למטפלו, שמתהווה באמצעות פעולות גומלין חוזרות ונשנות לאורך זמן". בולבי האמין שלהתקשרות יש ארבעה מאפיינים:

Safe  Haven – התינוק מוודא את אפשרות הגישה אל המטפל, כך שאם יחוש איום או פחד, יוכל לחזור ולהיות בקרבתו ולחוש בטוח שוב.

Proximity Maintenance – הרצון להיות בקרבת המטפל שעמו יצר התקשרות. התינוק מביע הנאה כאשר המטפל מופיע, לרוב בחיוכים, קיפוצים והושטת ידיים.

Secure Base  התינוק משתמש במטפל כבסיס בטוח לחקירת הסביבה. תינוק כבן שנה יחקור ויבדוק את סביבתו ביתר ביטחון, בנוכחות המטפל. ההתקשרות מעניקה לתינוק ביטחון לחקור את סביבתו ויוצרת את הבסיס ליחסים בין אישיים.

Separation Distress – חלה במחצית השניה של השנה הראשונה לחיי התינוק. מצוקת הפרידה מתבטאת בחרדה בהיעדרו של המטפל ובתגובות שליליות כלפי זרים.

דפוסי ההתקשרות המוקדמים, מתפתחים בשנת החיים הראשונה באמצעות מערכת היחסים בין התינוק למטפלו וממשיכים להתפתח בתקופת הגיל הרך. מאחר וההתקשרות נובעת מפעילות גומלין חוזרת ונשנית עם המטפל, התינוק יכול להתקשר גם למי שאינו ההורה הביולוגי שלו. (הדגש הוא של הכותבת) יתר על כן, תינוקות יכולים להיקשר ליותר מאדם אחד ולרוב הם אכן עושים זאת. סביר להניח שיהיו לתינוק כמה דמויות התקשרות המסודרות בהיררכיה ע"פ חוזקה של כל מערכת יחסים. ההתקשרות תהיה חזקה יותר לאדם שמעורבותו בטיפול בילד היא הגדולה ביותר. בולבי הסכים עם התפיסה הפסיכואנליטית, שחוויות מוקדמות בילדות משפיעות על התפתחותו והתנהגותו של האדם, בשלב מאוחר יותר בחייו .
עוד ציין שתינוקות נולדים עם נטיות התנהגותיות המכוונות להשגת קירבה עם מבוגר שיכול לספק להם טיפול (caregiver). ההתנהגויות הללו כוללות בכי, מציצה, לפיתה, מעקב וחיוך והן מסמנות למטפל להתקרב אל התינוק וליצור עימו קשר. אופי ההתקשרות בין התינוק לבין הדמות המטפלת בו תלוי גם ביכולת של המטפל להיענות לסימנים שהתינוק משדר ולהגיב אליהם בהתאם. לכן, תפקיד המטפל, מלבד סיפוק הצרכים הפיזיולוגיים של התינוק, הוא גם הענקת בסיס מוגן לתינוק שמרגיע אותו ומווסת את רמת החרדה שלו.

לפי בולבי, הוויסות בין התנהגויות ההתקשרות של התינוק לבין ההתנהגויות החקרניות שלו את סביבתו, הוא בעל השפעה גדולה על התפתחות האישיות. וויסות זה יקבע אם האדם הבוגר יהיה בעל אישיות עצמאית או תלותית ואת היחס בין עיסוקו בקשרים בין-אישיים לעיסוקו במקורות עניין אחרים בסביבה. (דגש של הכותבת)

על פי תיאורית ההתקשרות של בולבי, הצורה בה מגיבה הדמות המטפלת למצוקת התינוק משפיעה על היכולת שלו לעבור ממצב של מצוקה למצב של רגיעה.

קשר אם תינוק

וינקוט, הטביע את המושג "אם טובה דיה",  בהקדמה לספר משחק ומציאות כותב ר. קולקה כי האם הטובה דיה היא האם שמאפשרת לתינוקה להיווצר כיחידה אחדותית של אדם ויחד עם זאת נובעת רציפות נוכחותה המהימנה והעקבית ויכולת ההזדהות המוחלטת שלה עם תינוקה. אם זו בתוקף מושקעותה האמהית הבסיסית בתינוקה היא הופכת לאם מחזיקה (HOLDING). 

בראשית חייו של התינוק מצוי הוא בתלות מוחלטת והתאמתה של האם בשלב זה היא מושלמת או כמעט מושלמת ועם הזמן מתמעטת בהדרגה עפ"י צורכי התינוק ודרישותיו. בהמשך חייו של התינוק עת גדל יותר זקוק הוא דווקא לאם "ניפרדת", אובייקטיבית, אשר תאפשר לתינוק-ילד לאחר שיצר לו עולם בדמותו,  להיות במגע של גומלין איתו (עם העולם). "עמידתה השורדת של האם בהתקפת השנאה –אהבה של תינוקה, ללא נטישה נקמנית מצדה, היא המזכה אותה במעמד של ראליות ומשלימה את המהלך המורכב כ"כ של התמסרותה המהימנה של האם לשימוש תינוקה" (שם, עמ' 25).

כאן ניתן לראות את הקשר בין תאוריית ההתקשרות של בולבי במקום בו דמות ההתקשרות מהווה בסיס בטוח ללא תנאי.

ווינקוט מתייחס להמשך חייו של האדם ומציין כי כשם שבינקות המוקדמת האם היא אחראית לכך שבינה לבין תינוקה יתקיים מרחב פטנציאלי* , כך בהמשך זה תפקידה של הסביבה אשר בגלגוליה השונים ממשיכה ללוות את האדם לאורך כל חייו.

בהמשך מתייחס לתפקידו של המטפל הטוב דיו כהרחבה של תפקיד האם המחזיקה והסביבה המאפשרת ומציב אותו כנוכחות גורלית ממש בתהליך התהוות עצמיותו של המטופל.

*מרחב פוטנציאלי – מרחב נפשי הנמצא בתחום הביניים שבין חווית הכל יכולות הסובייקטיבית הילדית (תחושת הילד כי הוא שולט בסביבה) לבין המציאות האובייקטיבית.

טסטין בספרה, מצבים אוטיסטים אצל ילדים כותבת על התסכול שחווה כל ילד כאשר מגלה שהעולם החיצוני "הלא אני", אינו מאפשר לו לעשות כרצונו אולם עבור ילדים פסיכוטיים (עפ"י הגדרתה של טסטין) מצב זה הוא בלתי נסבל. באמצעות פעולות של תחושתיות עצמית, הם בונים עולם שמוצא חן בעינהם יותר אך עולם זה הופך למלכודת ולהזיה. בהיעדר קשר תקין של שתוף פעולה עם מקורות הטיפול וההזנה שלהם, אין כלל בסוס של ההתפתחות הקוגניטיבית והרגשית או שהביסוס רעוע. 

עוד מציינת טסטין, כי עלינו לדבר עם הילדים על מה שהם עושים (להתנהגויות שהם מראים כאות לחרדה והיעדר בטחון) ולהראות להם שאנו מבינים ויכולים לעזור להם להתמודד עם האימה והפחד שגרמו לרתיעה ולנסיגה. ואם ננסה לחבר את דבריה של טסטין לווינקוט, תפקידו של המטפל- המבוגר הוא לעמוד כדמות חזקה מספיק מול מצוקת הילד  "ולשרוד" אותה ובכך יוכל לסייע לילד להתקדם במקום לסגת.  

כעת אני רוצה לנסות ולהביא את הבנתי במושגים שהוזכרו עד כה ואת הקשרם בעבודתנו עם חניכים בעלי צרכים מיוחדים .

אנחנו בכישורית מאמינים כי תוכנית אישית היא כעין מעטפת של החניכה שמתחילה בשמירה על בריאותה ובטחונה האישי ולשם כך נכתב ניהול סיכונים מוקפד שמתעדכן מעת לעת במידת הצורך וממשיכה בחשיבה משותפת של צוות רב מקצועי על מטרה תפקודית לקידום או שיפור איכות החיים של החניכה בתחומים שונים, תוך שימת דגש על החזקה ולווי רגשי של המדריכה בשטח שעתידה ליישם תוכנית זאת במטרה לייצר מרחב פנימי להכיל את קשייה של החניכה ולהוות בעבורו נוכחות יציבה ובטוחה דיה.

במסגרת תפקידי אני רואה במדריכות "מטפלות עיקריות" של החניכות. הן מקבלות אותן בבוקר עם הגעתן למסגרת, שוהות איתן לאורך היום ומלוות אותן ביציאתן מהמסגרת. בשל כך אני מוצאת כי להחזקה (holding) של המדריכות יש משמעות רבת היקף והשפעה על העבודה מול החניכות. 

אני מתבוננת על תפקיד זה בפרספקטיבה של מדריכה- חניכה כמו בקשר הורה-ילד ורואה חשיבות רבה במושקעות הקשר שביניהם. עבודה עם חניכות בעלות מש"ה ברמות שונות היא עבודה מלאת אתגר ולעיתים הסיפוק נצפה רק לאחר חודשים ובמקרים מסויימים גם שנים. נתון זה מקשה עוד יותר על העבודה שבשגרה, בנוסף לכך שגרת היום יום היא דינאמית ומעלה מורכבות מעת לעת, מול אלו נדרשות לעמוד בחזית- צוות המדריכות כמובן בהכוונה של מנהלת וצוות רב מקצועי.

  • ליצור נכונות ורצון לשתוף פעולה מצד החניכה
  • להצליח לצלוח – "לשרוד" התפרצויות זעם או התנהגות מאתגרת,
  • להצליח לראות את הצורך שמאחורי ההתנהגות ולחשוב על אמצעים שיאפשרו רווחה נפשית,
  • לדעת לתת מילים למי שלא יכול לדבר ולעיתים להצליח לתקשר גם "בשקט"
  • להחזיק את הדינאמיקה שבקבוצת החניכות והאינטראקציות הבין אישיות שלעיתים אין להם מילים כלל.

כל אלו הם רק דוגמאות מעטות למשימות אליהן נדרשות המדריכות.

חשוב לזכור כי לכולנו צורך בביטחון ובקשר ובטח כאשר ישנה מוגבלות כזו או אחרת וע"כ בעבודה עם אוכלוסיה מיוחדת קשר בטוח הוא הבסיס.

יחסים בין אישיים תמיד מעוררים בנו כיצורי אנוש תחושות שונות, לעיתים, אהבה, חמלה, רצון בקרבה ולעיתים, כעס, דחיה ורצון לריחוק, אנחנו נדרשים לעבודה עצמית. בעבודה מול חניכות בעלות צרכים מיוחדים עלינו לעשות כל שביכולותינו כדי לעבוד עם מכלול התחושות המתעוררות בקרבנו במטרה לייצר מרחב מכיל ובטוח מול החניכה.

לאור זאת, לאחר כתיבת תוכנית אישית לחניכה (הכוללת מס' שלבים מטרימים) מתקיימות ישיבות צוות אחת לשבועיים עם המדריכות במטרה לשוחח על האופן בו התכנית מיושמת בשטח. מרבית הסוגיות איתן מתמודדות המדריכות בישום התכניות עוסקות באינטראקציה, בקשר, בשת"פ וכד' נתון זה שולח בכל פעם מחדש לעבודה על בסיס ההתקשרות, כאשר הבסיס בטוח דיו ניתן להשתית עליו מטרות נוספות ולכן ההחזקה של המדריכות היא לא בהכרח בביצוע המטרה הכתובה אלא במה שיסייע להן להיות בקשר מייטיב עם החניכה ובכך לסייע לה בתחום זה או אחר.

מרגש בכל פעם מחדש לצפות בהתקדמות של חניכה. פעמים רבות כאשר אני מנסה להבין את המניע העיקרי להתקדמות כדי ללמוד עליו ולהשתמש בו במקרים דומים אני שומעת אמירות של הצוות "עכשיו אני מכירה אותה יותר טוב" אנחנו כבר לא חדשות לה" ועוד דומות, מה שמעיד כי ככל שהקשר מתהדק, תחושת הביטחון עולה ואנו רואים שיפור בתפקוד. אולי באופן זה ניתן גם להבין מדוע לעיתים אנו כצוות פוגשים פער תפקודי בין הדיווח שההורים מוסרים על תפקודו של החניך בבית לבין התפקוד אותו אנו פוגשים במסגרת, ולעיתים רק אחרי מס' חודשים ובמקרים מסויימים אפילו שנים אנו יכולים להיות עדים לתפקוד זהה של החניך במובן מסויים בבית ובמסגרת.  חשוב לסייג כי ישנם תפקודים שהמעקבים שלהם אינם מבוססי קשר והתקשרות.

ולסיום, אבקש לייצר מכל מה שנכתב מושג כילאים שאכנה "התקשרות בטוחה דיה" שכך גם בחרתי לקרוא למאמר,

מושג זה בעיני מאגד בתוכו את נוכחות המבוגר המגן והתומך המעביר מסר של שלווה ובטחון לחניך ויחד עם זאת חשוב לזכור את "הטוב דיו".  מתוך הבנה ואמונה כי תפקיד המדריך רצוף אתגרים חיצוניים ופנימיים. (מקבילה של זה ניתן לראות גם בתפקיד ההורים) ושאיפתנו לעשות את המיטב שביכולותינו- טוב דיו, בעבודה משמעותית זו .

תיאור מקרה:

פרטי המקרה שונו כדי לשמור על פרטיות החניכה.

חני, שם בדוי, הגיע לכישורית לפני כ- 5 שנים, בזמן הגעתה תפקדה כמש"ה בינוני- נמוך, יכולותיה הפיזיות היו תקינות אך מעבר לכך, דברה באמצעות ג'סטות וג'יבריש, כמעט ולא ניתן היה להבינה ומבטה היה מזוגג וסוער. מראה החיצוני היה נראה מרושל והיא נזקקה לסיוע בכל הנוגע לניקיון והגיינה.

חני מס' שנים קודם לכן הייתה משולבת במסגרת קטנה במוסד חינוכי רגיל אך בשל אירוע טראומתי חוותה רגרסיה וכמעט שלא תפקדה. מאז קבלה אבחנה נפשית נוסף על מש"ה. הקשר עם משפחתה היה מרוחק מאד. 

בחודשים הראשונים עם הגיעה למרכזנו , הרבתה לשבת בפינות החדר, ולמלמל הברות שאינן ברורות, לעיתים אף הייתה צועקת ובוכה תוך כדי, במצבים אלו, ניכר היה עליה שהיא סוערת מאד. בשלב זה הדגש המרכזי היה לייצר בעבורה מרחב בטוח, בסוס קשר עם מדריכות הקבוצה והצוות המלווה- המקוד היה בקשר. במקרים שתוארו נעשה נסיון לדובבה ולתת לה מעטפת בטחון באמצעות איש צוות (מדריכה/ מטפלת רגשית) שישבו לצידה ודברו עמה. כך לאורך תקופה של מס' חודשים בהרבה סבלנות ורוך.

לאט עם הזמן החלה לפנות לאנשי הצוות אך דיברה באמצעות ג'סטות או הברות לא ברורות. 

לחני נכתבה תוכנית אישית כשהמקוד הוא "הקשר" , לשם כך נקבע זמן משותף לחני ולמדריכה בכל יום בו היו יושבות לפעילות משותפת מרגיעה ונינוחה. חני אהבה פעילות זו עד מאד וככל שהתקדם הזמן נראה כי היא מגיבה יותר ונותנת משמעות לקשר.

במקביל החלה עימי טיפול פרטני באמצעות מוסיקה, בחדר עלה כאוס רב, פעמים רבות הסתובבה סערורית תוך בכי וצעקות שכמעט ולא ניתן היה להבין. העבודה עמה התבססה בעקר על היכולת "לשרוד" עמה את ההתקפים הללו ולייצר מרחב להכילם. עם התקדמות המפגשים החלה לגלות עניין בכלים שונים דרכם יכולנו להמשיך ולבסס קשר ותקשורת. בהמשך פנתה לחומרי יצירה והחלה לכתוב. תחילה אות על אות כך שלא ניתן היה להבין את משמעות המילים וככל שהטיפול התקדם החלה לכתוב מילים ולאחר מכן גם משפטים. במקביל חל שיפור גם בדיבורה, היא החלה לומר מילים בודדות ומאד בשקט. הרגשתי כי חני כמו תינוק שלומד לדבר ואני שם כאם מהדהדת את מה שנאמר. לאט הוסיפה עוד מילה ועוד אחת ועם הזמן כבר נאמרו משפטים בעלי משמעות. ככל שהתקדם התהליך ניתן היה "לנהל דיאלוג", גם עם צוות המדריכות החלה יותר לפנות, תחילה הייתה אומרת מילה וממשיכה הלאה, לא ממתינה אפילו לתגובה של הנמען אך ככל שנעשתה עמה עבודה ניכר שיפור והתקדמות. העבודה עם חני הלכה והתרחבה למעגלים נוספים כמו המשפחה בה התגוררה ובהמשך חודש בהדרגה הקשר עם משפחתה הביולוגית.

כיום העבודה עם חני נמשכת אך היא יודעת לפנות לאנשי צוות ולבקש את שצריכה, דבורה מובן וברור אם כי לעיתים שקט. התפרצויות הבכי והתכנסות פנימה פחתו באופן משמעותי מאד והיא משת"פ ברוב פעילויות היום באופן מלא .

מקורות

  • בולבי, ג. ( 2016). בסיס בטוח.  תל-אביב : עם עובד
  • ויניקוט, ד.ו. (2014). משחק ומציאות. תל אביב: עם עובד
  • טסטין, פ. (1994 ). מצבים אוטיסטים אצל ילדים. בן שמן: מודן.
  • סרוף, א., קופר, ר.,  ודהארט, ג' . (1998). התפתחות הילד: טבעה ומהלכה. תל-אביב:
  • האוניברסיטה הפתוחה. עמודים: 262-273
  • שמעוני, ל. (2006). התקשרות-שלבי ההתפתחות. אוגדן "דרור" פרק ב' מאמר 43.
  • http://psychology.about.com/od/loveandattraction/ss/attachmentstyle.htm
    נדלה בתאריך 7/7/20
     
  • https://sites.google.com/site/bowlbyattachment/home/bibliography
    נדלה בתאריך 15/7/20

רוצים
לקרא עוד?
בבקשה!

כיצד נשתמש בקריאה דיאלוגית להעשרת הלקסיקון ולפיתוח שפה וחשיבה?

Advisor
שרי קניגסברג
קלינאית תקשורת מוסמכת M.A

מחקרים רבים בדקו גישות שונות להעשרת אוצר מילים אצל ילדים עם לקויות. במחקרים אלו ישנה התייחסות לאופי הטיפול ולתוכן הטיפולי. לשני מרכיבים אלו השפעה...

ראה עוד

התקשרות בטוחה דיה

Advisor
יעלה יפרח
מטפלת בפסיכודרמה M.A

רבות נכתב אודות חשיבות ההתקשרות הראשונית ביחסי אם- תינוק, במאמר זה אציג את המרכיבים הבסיסיים של תאוריית ההתקשרות וננסה להבין את ההמשגות הפסיכולוגיות...

ראה עוד

עולם הרגש של אנשים עם מוגבלות

Advisor
הנצ'י ברייש
בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה BA ותואר שני בטיפול באומנויות MA

האדם הוא יצור חברתי וזקוק להשתייכות וקבלה כדי להגשים את עצמו. גם אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית זקוק להבנה, הכלה והערכה. על אף שהחברה מתקשה...

ראה עוד

שימוש בשיטת טיפול "היגוי אות" כמשפרת יכולות הגייה וקריאה

Advisor
תמר שטיגליץ
קלינאית תקשורת מוסמכת M.A

ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית מציגים קשיי הגייה ופונולוגיה לאורך זמן (Abbeduto & Rosenberg, 1993). יכולות פונולוגית משפיעה הן על ההגייה ומובנות הדיבור והן על רכישת קריאה...

ראה עוד

Ourstories#

ליל שישי
בלי מילים!

האקשן זה בחצר!
אתם חייבים לראות!

שששש…
שהמורה לא תשים לב

שאני בתוך היצירה,
אני שוכחת מהכל!

יום אפייה יאמיי!
הצצה למטבח שלנו

יומלדת הפתעה
לשירה בדירה!

לאלו שרצו לדעת
מה זה סנוזלן מקרוב

וואי מאוחר
איפה כולם???

מאירים בסגול
הפרחנו בלונים🎈🎈

Close
Cursor Text Play
דילוג לתוכן