עולם הרגש של אנשים
עם מוגבלות

בית > מאגר מידע

עולם הרגש של אנשים עם מוגבלות

מאת: הנצ'י ברייש, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה, ותואר שני בטיפול באומנויות. מעניקה טיפול ריגשי לחניכות 'אהל שרה' ע"י שיחות, שימוש באומנויות הבמה, פסיכודרמה וטיפול באומנות.

אלפרד אדלר, מייסד הפסיכולוגיה האינדיבידואלית, טען כי האדם הוא יצור חברתי בעל צורך מולד להשתייך ולהיות בעל ערך בחברה. ללא השתייכות ותחושת ערך אנו מתקשים לתפקד ולהגשים עצמנו. זהו הכוח המניע המסתתר מאחורי כל מחשבה, רגש והתנהגות המייחדים אותנו.

האדם הוא יצור חברתי וזקוק להשתייכות וקבלה כדי להגשים את עצמו. גם אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית זקוק להבנה, הכלה והערכה. על אף שהחברה מתקשה לזהות זאת. במאמר יפורטו הסיבות לכך. וכן יועלו גורמים אפשריים ביצירת כשלים בהתפתחות הרגשית. יובאו תובנות שעלו מתוך המפגשים עם חניכות ב"אוהל שרה" והרציונל הטיפולי.

כל אדם, באשר הוא, רוצה לחוש בעל ערך, שווה, תורם, מועיל. כל אחד מאתנו מעונין להיות אדם רצוי, ומקובל כיצור אנוש הראוי לכבוד. "כאדם הנברא בצלם". גם אדם עם לקות שכלית, גופנית או נפשית מעונין שיכירו בו כאדם, יסכימו לרגשותיו, יהיו ערניים לתחושות שלו ולא יתייחסו אליו רק על פי הלקות. רצון זה נעשה מובן יותר אם לוקחים בחשבון כי לקות בהתפתחות, כלומר מוגבלות שכלית התפתחותית, אמנם יוצרת איחור משמעותי בתחומים רבים: כמו רכישת מיומנויות למידה, מיומנויות תקשורת, מיומנויות הדרושות לפעולות היום יום ועוד. היא נמדדת ע"פ התפקוד האינטלקטואלי של האדם ביחס לממוצע הכללי, אך הלקות אינה מונעת את התפתחותו הרגשית.

אמנם, במהלך השנים, האנשים עם מוגבלות שכלית הוצגו ע"פ הלקות או המודל הרפואי שלהם. וולפנסברגר (1972) הציג מספר מודלים בהם האדם עם הלקות נתפס כאורגניזם חולה, כזקוק לרחמים, כחריג, קדוש ,כילד הנצחי ועוד. תפיסות כאלו גורמות למטפלים ולבני המשפחה לדכא את האדם בלי לחוש בדה – הומניזציה הנעשה כאן. ובעצם לאורך השנים, שלא מתוך זדון, נעשה עוול כפול, לא רק שרוב האוכלוסיה לא התייחסה לרגשות של בעלי הצרכים המיוחדים, בנוסף גם לא ניתן להם מענה אנושי או טיפולי למצוקות ולקשיים. זאת כיון "שלאורך שנים נתפשו אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית כבלתי מתאימים לטיפול פסיכולוגי בגלל היעדר יכולת העמקה ואינטרוספקציה הנחוצות לקיומו של התהליך".(צופן אגמון).

בעשורים האחרונים חל שינוי בתפיסה, והושם דגש על מאפיינים פסיכולוגיים שונים המאפיינים את החוויה ואת העולם הפנימי של האדם עם המוגבלות שכלית התפתחותית. ניתן למנות בהם קשיים מהילדות המוקדמת הקשורים ביכולת הרגשית של ההתקשרות להורים. תינוק לומד את העולם דרך תגובות הוריו, הבכי, החיוך, כל תנועת גוף מתפרשים אצל האם ונענים בהתאם. תינוק עם לקות מתקשה יותר לאותת על צרכיו וישנה יכולת פחותה בהבעת הרגשות. בנוסף, פעמים רבות, בסמוך ללידה ישנם מצבים של אפאתיות, קשיי ויסות, הפטוניה וקשיים מוטוריים, מאורעות אלו בעלי השפעה על יכולת התקשור. ההורה מתקשה בהבנת העולל. בנוסף, לרוב לידת ילד עם לקות יוצרת אי ודאות, חרדה, תסכול ואין אונים אצל ההורים. הדבר יוצר נוסחה שתוצאותיה הן העברה נגדית של תחושת מוזרות, ניכור, חוסר הבנה וחרדה. כמו במעגל אימים. הילד עם המוגבלות עלול לסבול מפגיעה בתחושת העצמי, פגיעה בתחושת המסוגלות, בהערכה ובטחון או שאלו ילקו בחסר. פגיעות אלו עשויות להתעצם כיון שלאורך החיים הוא נאלץ להתמודד מול עולם שמשתנה בקצב מהיר מדי עבורו, ללא כלים תואמים. "אני יודעת שכשאני נולדתי, ההורים שלי גילו שאני לא רגילה, להורים שלי היה מאד קשה לקבל את זה, לקבל אותי. עד שלא היה להם ברירה, עד גיל חמש" (לאה).

עוצמת הפגיעה מתחדדת למול פירמידת הצרכים של מאסלו, כדי להתקיים צריכה כל ישות חמישה משאבים: צרכים פיסיולוגיים, צרכי ביטחון, אהבה זהות ושייכות, כבוד והערכה עצמית, מימוש והגשמה עצמית. (מאסלו 1943).

לא קיים הבדל בין אדם ללא לקות לאדם עם לקות. "תוצאות התנהגותו של ילד שנאלץ להוכיח את עצמו ויכולתו הן לעיתים קרובות הרות אסון. הילד זקוק לאהבה, הבנה והיענות. הוא נהרס כשהוא ניצב פנים אל פנים עם דחייה, ספקות ומבחנים בלתי פוסקים". (ווירג'ינה אקסליין).

באוהל שרה מבינים את הצורך האנושי ואת החסר הרגשי. ומעניקים לחניכות אפשרות לזמן שיחה טיפולית. בשיחות ניתן מקום והכרה לרגשותיהן, הזדמנות לביטוי עצמי, חדר הטיפולים הוא מקום עזר לחניכה להכיר בתחושות שהיא חווה וניתנת לה לגיטימציה לקבל את עצמה כפי שהיא. עבור חניכות רבות זהו המקום הראשוני בו הן יכולות לשאת את אשר על ליבן ולזכות בהאזנה כאדם לאדם.

"אף פעם לא יכולתי לדבר כך עם אף איש שישב והקשיב לי, בד"כ אין לאנשים סבלנות להקשיב לי, אני מרגישה שאני יותר רגועה כי יש מישהוא שבאמת מקשיב. ואני יכולה להגיד דברים שאי אפשר לאמר לחברות" (אסתר).

כשהתחלתי לשוחח עם החניכות הופתעתי לגלות כמה הרגש שלהן עמוק. וכמה הן נפגעות מיחס החברה. העולם הפנימי שלהן עשיר ורבגוני, פעמים רבות הן מבינות את הסביבה יותר משהסביבה מבינה אותן ותמיד גם יותר משהסביבה חושבת שהן מבינות. תופתעו לראות כי היכולת שלהן להבין סיטואציות שונות מתקרב אל תחום הנורמה. "מה?! בגלל שאני עם הפרעה כזו, אז מותר לדבר במחיצתי, מעלי?! כאילו ואני השולחן בחדר?!" (מעין) .

"לפעמים אני מרגישה שאני באתי מעולם אחר לגמרי מהאנשים הרגילים, אני מרגישה שאני מדברת דברים מוזרים ולא חכמים. ואני מרגישה שאני אחרת מהם ולא רגילה כמו שהם. אני לא בחרתי את התסמונת שלי. הרגשות שלי עם זה: זה מעיק עלי, זה מפריע לי, זה קשה לי נורא. זה כואב להיות משהיא אחרת…… זה מוזר בשבילי להיות מוזרה ושונה. למה אני לא כמו כולם? בשביל מה אני באתי לעולם אם אני בעצמי לא רגילה?!" (שרה).

במהלך השיחות אני שומעת פעמים רבות איך משתקף העולם בעיניהן ואת מה שהן חשות שהסביבה חושבת עליהן. "יש לי אוזניים טובות, שמעתי ודיברתי…. רק רציתי לבקש שתאמינו לי בבקשה ושאני באמת חכמה להבין, ואני מבינה…" (מתוך מכתב, רוחמי). הן מרגישות אם היחס אליהן מכבד, או מזלזל. אם פעלו למולן באמת ובצדק, בשיתוף או בכבוד, או חלילה בזלזול, באי אכפתיות, בעצלות ובשכחה. "אני עובדת במעון, אבל האנשים שם מדברים אלי כמו אל הילדים הקטנים במעון, לא כמו שאת מדברת איתי, אבל לא רואים עלי שאני מפגרת, אז למה?!"(שגית).

מתוך הפגישות עם הבנות הוברר שהצורך הכי משמעותי שלהן, הוא ככל האדם: פניות והקשבה. הן זקוקות להקשבה שתהא "בגובה העיניים". ההקשבה מחויבת להגיע ממקום שווה מכיל. חלילה לה מלהיות שיפוטית או ביקורתית. אסור גם שתבא מתוך כוונות חינוך או מרצון לכוון. "כי אני רוצה שיהיה משהו שיאזין לי, יאהב אותי, ויתחשב בי" (יעלי)

 "איך אפשר להעביר אותי, בלי להסביר לי את הסיבה, ויותר מכך בלי לשאול אותי לאחר מכן, אם אני מרוצה?!"(אפרת)

בשיחות ישנן כמה מטרות על: ניתן לחניכות לגיטימציה לרגשות ולהבנות שלהן. כבוד לדרך החיים כפי שהן חוות אותן , הן לומדות לבטא רגשות בצורה המכבדת אותן ומובנת לסביבה דרך השיחות אני מנסה לטעת בהן כוחות להתמודד עם הקשיים הסובבים אותן, לבנות בהן כלים להתמודדות מול אתגרים. לגרום לכך שהכוחות יגיעו מתוך עולמן הפנימי. שיוכלו לחוש שלמרות המוגבלות הקוגנטיבית יש להן איזון רגשי ויכולת להכיל את צורת החיים. להנגיש להן את העולם "הנורמלי" מבחינה רגשית והתנהגותית. רגע של נחת היו המילים של שרה: "מאז שאני מדברת איתך, את לימדת אותי לראות את הדברים הטובים שבי, כמו כל האנשים, שלא מוזרים. ומאז שדיברנו עליהם אני יותר שמה לב לכך. למשל כשאני נוסעת באוטובוס, אני מרגישה גם קצת כמו האנשים הרגילים".

אחרי שאני זוכה לראות את האיכויות הנסתרות שבחניכות, מוטרדת ממה שמטריד אותן, מרגישה את המצוקה, אני משתדלת להעצים לכל אחת באופן אישי את המקומות שבהם היא  מרגישה בטוחה ויציבה. “עלינו לראות בעיניו שלו ולהאזין באוזניו שלו” (אדלר 1958). באשר לתפקידו של המטפל. התקווה שכאשר יהיו לחניכה עוגנים בנפש, היא תצליח להכיל את הקשיים המזדמנים לה, למרות המודעות שלה לשונות מהחברה. כך היא תצליח לקבל את עצמה כפי שהיא, מבלי לחוות התערערות וכאב נפשי. "אדם צריך כח כדי להיות יכול להתמודד עם עולמו, אולם הכח חייב לנבוע מתוכו". (מתוך: "דיבס, הילד המחפש את זהותו").

מקורות

  • יסודות הפסיכולוגיה האדלריאנית – פרופ' ר. דרייקוס – הוצאת מכון אדלר.
  • מאיה גולדמן – פירמידת הצרכים של מאסלו.
  • צופן אגמון "מאפיינים של עולמו הפנימי והרגשי של האדם עם הפיגור".
  • דיבס, הילד המחפש את זהותו. וירג'ינה אקסליין.1964 
  • יחס החברה לאנשים עם מוגבלות – אז והיום. (קרן שלם)
  • איך לדבר ולכתוב על אנשים עם מוגבלות? ד"ר גבריאלה עילם.

רוצים
לקרא עוד?
בבקשה!

כיצד נשתמש בקריאה דיאלוגית להעשרת הלקסיקון ולפיתוח שפה וחשיבה?

Advisor
שרי קניגסברג
קלינאית תקשורת מוסמכת M.A

מחקרים רבים בדקו גישות שונות להעשרת אוצר מילים אצל ילדים עם לקויות. במחקרים אלו ישנה התייחסות לאופי הטיפול ולתוכן הטיפולי. לשני מרכיבים אלו השפעה...

ראה עוד

התקשרות בטוחה דיה

Advisor
יעלה יפרח
מטפלת בפסיכודרמה M.A

רבות נכתב אודות חשיבות ההתקשרות הראשונית ביחסי אם- תינוק, במאמר זה אציג את המרכיבים הבסיסיים של תאוריית ההתקשרות וננסה להבין את ההמשגות הפסיכולוגיות...

ראה עוד

עולם הרגש של אנשים עם מוגבלות

Advisor
הנצ'י ברייש
בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה BA ותואר שני בטיפול באומנויות MA

האדם הוא יצור חברתי וזקוק להשתייכות וקבלה כדי להגשים את עצמו. גם אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית זקוק להבנה, הכלה והערכה. על אף שהחברה מתקשה...

ראה עוד

שימוש בשיטת טיפול "היגוי אות" כמשפרת יכולות הגייה וקריאה

Advisor
תמר שטיגליץ
קלינאית תקשורת מוסמכת M.A

ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית מציגים קשיי הגייה ופונולוגיה לאורך זמן (Abbeduto & Rosenberg, 1993). יכולות פונולוגית משפיעה הן על ההגייה ומובנות הדיבור והן על רכישת קריאה...

ראה עוד

Ourstories#

ליל שישי
בלי מילים!

האקשן זה בחצר!
אתם חייבים לראות!

שששש…
שהמורה לא תשים לב

שאני בתוך היצירה,
אני שוכחת מהכל!

יום אפייה יאמיי!
הצצה למטבח שלנו

יומלדת הפתעה
לשירה בדירה!

לאלו שרצו לדעת
מה זה סנוזלן מקרוב

וואי מאוחר
איפה כולם???

Close
Cursor Text Play
דילוג לתוכן